Search

הקרקס

הזרקור מאיר, תופים, תרועת חצוצרה. הקרקס מתחיל!

עשרות לוליינים ולהטוטנים, מאלפים, פילים וסוסים, אקרובטים למעלה ואריות למטה... הקהל על הרגליים. גם אני!


עומדת חזקה פשוקת רגליים, פותחת את הפרגוד למופע, וכל החלומות והפנטזיות, כמו שיירת סוסים דוהרים אל הזירה.

והזירה זו אני, נמצאת בכל הדמויות ובכל הסצינות: תמימה, מבוהלת, וולגרית הרפתקנית, מהססת, נועזת ורועמת. אני במרכז הזירה ומאחור, חיה בין חושך לאור, בין תרועות לדממה, אני תלויה בין שמיים לארץ ועם רגליים יציבות על האדמה. אני בכל ומעורבבת כולי בעבודה.


אני אוספת ג'אנק ובובות מאז שזוכרת את עצמי, פולשת לבתים נטושים ומחטטת בערימות אשפה.

גדלתי בשכונה שצמודה לגן החיות העירוני בפתח תקווה, שפעם היו בו אריות, פילים, קרנפים, דובים, זברות, ג'ירפות - ג'ונגל מעבר לגבעה.

במתחם גן החיות היה מוזיאון זאולוגי עם פוחלצי חיות - פריק שואו של הטבע: צ'יטה מנוקדת בהיכון לזינוק עם אבק על הפרווה. דב קוטב עצום חשוף שיניים מאיים עם קורי עכביש בפה, הכל מסביב חי מת. הזוי ומופרע.

ממול היה מוזיאון גוף האדם, ששם בין המודל הקלאסי של שלד האדם לתצוגת האבולוציה של דארווין היו צנצנות פורמלין עם עוברים אמיתיים מתועדים מתפתחים בחודשי ההריון, עיניים שנעקרו מארובותיהן צפות במיכלי זכוכית, ריאות, לב ועוד כל מיני.

כל זה קרה במתחם יד לבנים, במקום שבו הנופלים והחיים חלקו את אותה הגינה.


ככה נולד הקרקס.












הקרקס

טכניקה מעורבת

רוחב: 2.5 מ׳, גובה: 1.3 מ׳, עומק: 1.5 מ׳

תערוכת צעצוע, נמל תל אביב, 2011


צילומים: אריק סולטן

15 views
מוזמנים להצטרף אל רשימת התפוצה
This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now